אני מאמין: אני בן שישים ואחת ומצלם משנות השבעים. רציתי לצלם מאז שאני זוכר את עצמי. אני מעבד עד שאני אומר דייני, הגעתי. הצבתי גבולות התהליך הממוחשב, אני לא מוחק פרטים, לא מזיז פרות מהרקע וכדומה. מה שהצופה רואה הוא מה שהמצלמה ראתה. אני מצלם הרב, לרוב 'סנפ שוט' (צילום חטוף) קורה שאני רואה מציאות אחת ובתמונה יוצא משהו אחר. כשאני הולך לצלם אני לוקח הרבה עדשות להחלפה לא מתכנן מראש מה לצלם. אני אומר לעצמי: אני הולך לצלם עכשיו ומחכה להזדמנות.
