לזכרםחברים צבי רוזנטל ז"ל


20.1.1933 - 14.7.2014

צבי נולד ברומניה ב-20.1.1933, וגדל בעיר בקאו שבמחוז מולדובה. הבית בו גדל צבי היה בית מסורתי ומדי פעם היה נוהג צבי ללכת עם אביו לבית הכנסת.לצבי הייתה אחות, הדסה שמה, אשר הייתה מבוגרת ממנו ב-3 שנים. הוא למד בבית ספר לא יהודי ורוב החבריו היו גויים. בבית דיברו בעיקר רומנית ומעט יידיש.

בשנת 1944, עם שחרור רומניה מידי הנאצים, יצאה תנועת ה"שומר הצעיר" מהמחתרת וצבי הצטרף לתנועה כחניך ובהמשך כמדריך. אחותו הדסה עלתה לארץ בשנת 1946 ובעקבותיה, באוגוסט 1950 החליטו גם הוריו לעלות לארץ ישראל יחד איתו.

כשעלה, והוא כמעט בן 18, הגיע יחד עם הוריו ל"שער העלייה" (מחנה עולים). צבי שהה ב"שער העליה" כחצי שנה ולאחר מכן נקלט בחברת נוער בקיבוץ "עין השופט", שם למד עברית. בעין השופט פגש את רעייתו - חוה שהגיעה עם הגרעין שלה מ"שער העמקים".

בינואר 1951 עבר הגרעין שלו לקיבוץ ארץ ישראלי הט"ו (בהמשך ניר יצחק) שהיה בראשית דרכו. חצי שנה לאחר בואם (שלו ושל חוה) ל"ניר יצחק" יצא לשירות צבאי בנח"ל. צבי וחוה התחתנו בינואר 1954 וכעבור שנה וחצי נולדה ביתם הבכורה שלומית, ובהמשך נולדו ילדיהם עירית ועוזי. כיום יש להם שמונה נכדים: ניתאי, שניר, שגיא, עדן, עינב, רותם, דור ותום.

בשנים הראשונות בקיבוץ, עבד בבניין ובמחסן התבואה. לאחר שנתיים הצטרף לצוות המטע, שם עבד במשך כ-25 שנה והתמחה בפירות מהסוג טרופי. במסגרת ההתמחות בפירות טרופיים סייר מספר פעמים סביב העולם, והביא זנים חדשים של מנגו לארץ. בשנות השישים המוקדמות כיהן כרכז סניף מפ"מ באשקלון. בהמשך עבד במפעל "פולישק" כמשווק בחו"ל, ולאחר מכן כמטפל בהנהלת חשבונות וגביית חובות.

לאורך השנים היה פעיל בתנועה: ב"מדור לקיבוץ הזעיר" בקיבוץ הארצי, ולאחר מכן כרכז "המחלקה הפרסונאלית". במשך חמש שנים כיהן כרכז קליטה במועצה אזורית "אשכול".

בקיבוץ מילא תפקידים רבים: בניהם כיהן ארבע פעמים כמזכיר קיבוץ ורכז וועדות שונות.

עבור צבי, הפרלמנט של שבת בבוקר היה בעל חשיבות עליונה, הוא לא פספס אף הזדמנות להגיע אליו. זה היה מקום בו יכל להביע ולהשמיע את דעותיו בפומבי. 

צבי היה איש רב פעלים, אדם ישר, בעל ערכים ועקרונות, קיבוצניק בכל רמ"ח איבריו, איש מחנה השלום, שתמיד דבק בסובלנות והאמין בשיח ובהדברות. 

לאורך השנים רכש צבי חברים רבים – אשר איתם שמר על קשרים הדוקים. הקשרים החברתיים היו חשובים לו והיוו עבורו מקור כוח וחיות.

צבי נלחם בגבורה באירועים בריאותיים לא פשוטים שפקדו אותו עד הרגע האחרון.

יהי זכרו ברוך.

חזרה לראש הדף