לזכרםחברים ימנה גל-אור ז"ל


10.7.1957 - 17.3.2009
imna galore

ימנה נולדה בקיץ 1957 ליהודית וישראל לויט שעלו מארגנטינה מספר שנים קודם במסגרת גרעין השומר הצעיר.
ימנה השתייכה למחזור השלישי של בני הקיבוץ – קבוצת 'איילה' (ואח"כ 'גולן')
איתם גדלה והתחנכה ב'חינוך המשותף' מינקותה ועד גיוסה לצבא.
כעבור פחות משנתיים נולד אחיה יניב, אותו ליוותה באהבה כל השנים.
דרכיהם של יהודית וישראל נפרדו והם הקימו משפחות עם דני ומרי
אולם תמיד שמרו על יחסי ידידות והשתדלו להיות קרובים אחד לשני, על מנת להקל על הילדים ובהמשך גם על הנכדים.

לאחר מספר שנים נולדו לישראל ומרי - אורלי וירון אותם טיפחה ימנה באהבה רבה,
שהייתה כבר תלמידת תיכון במוסד החינוכי 'מעלה הבשור'.
ימנה הייתה תלמידה טובה ואהובה על כל מוריה וחבריה. היא הצטיינה בלימודים ואהבה במיוחד את התחומים ההומאניים.

בהיותה בכיתה יא' הכירה את דניאל שעלה לארץ והגיע לקיבוץ במסגרת גרעין של 'השומר הצעיר' מארגנטינה.
הם התאהבו והתחתנו לאחר 3 שנים עוד לפני תום שרותה הצבאי.
ימנה למדה לתואר ראשון ב'הגנת הצומח' בפקולטה לחקלאות ברחובות. זמן קצר לאחר השלמת לימודיה נולד בנה האהוב - אוהד.

ימנה עבדה במקצועה בענף גידולי השדה ואהבה את העבודה בטבע ובשדה.
בהמשך עבדה גם בתחום החינוך ולימדה נושאים שונים בבית הספר התיכון 'מעלה הבשור'.
במקביל לאלו התקרבה ימנה (ואף למדה במסגרות שונות) אל הנושא שהיה קרוב לליבה – הרפואה המשלימה.
ימנה הדגישה תמיד שזו לא רפואה "אלטרנטיבית" אלא רפואה "משלימה"

ימנה האמינה אמונה עמוקה ביכולות ובתרומה של הרפואה המשלימה וההתייחסות האנושית לבעיות האדם
ויזמה את הקמתו של מכון טיפול ברוח זו, הפועל בקיבוץ עד היום.
במקביל ללימודים במסגרות ה'מקובלות', קראה ימנה כל הזמן עשרות ספרים ומאמרים,
פגשה אנשים העוסקים בתחומים שעניינו אותה והמשיכה ללמוד ולצבור ידע כל השנים.
לאחר מספר שנים, הסתיימו חייה המשותפים עם דניאל אולם, כדרכה,
ימנה שמרה על קשרים הדוקים איתו ועם משפחתו החדשה כל הזמן.

בשנת 1992 עזבה ימנה את הקיבוץ יחד עם אוהד וחיה בצניעות בקריית אונו. גם שם למרות הקשיים הכלכליים,
עסקה כל הזמן בסיוע ו'עשיית טוב' לאנשים שונים ללא בקשת תמורה.
בין היתר התנדבה ימנה בסיוע לאנשים עם מחלות סופניות בבי"ח תל השומר וכתבה בעיתון 'חדשות טובות'.
גם בעיר ימנה התחבבה על כל מכריה ויצרה חברויות וקשרים.
לאחר מספר שנים בעיר הצטלבו דרכיה שוב עם גידי, בן קיבוץ נירים והם התאהבו,
התחתנו והחליטו לבנות את חייהם המשותפים באוסטרליה הרחוקה.

הריחוק מאוהד הקשה על ימנה מאוד, אולם, היא בנתה לה חיים חדשים במלבורן, הכירה חברים,
קיימה סדנאות בנושאים שונים והמשיכה ללמוד נושאים חדשים.
על קירות הקליניקה וחדר ההמתנה הצנוע בביתה במלבורן תלויות תעודות הסמכה רבות שקיבלה.
ימנה עזרה לאנשים רבים במקרים בהם הרפואה הרגילה הרימה ידיים. לעיתים פתרה בעיות שנמשכו שנים
בתוך זמן קצר להפליא (על ידי הגעה לשורש הבעיה) והדהימה את מטופליה שרבים מהם נקשרו אליה מאז ולתמיד.
לכל אדם שפנה אליה עשתה ימנה מעל ומעבר, ללא שום חשבון, על מנת למצוא את הפיתרון לבעיה.
כל מקרה היה עולם ומלואו והיא לא היססה להשקיע ימים ולילות בקריאה,
באינטרנט ובהתייעצות עם מומחים מכל העולם כדי להביא מזור לחולה.

בשנתיים האחרונות לימדה עברית וסייעה לתלמידים בבית הספר היהודי 'יבנה'.
גם שם, כמו תמיד, רכשה חברים ו"מעריצים" והייתה מוערכת מאוד ע"י
חבריה לעבודה ותלמידיה שהתפללו כל יום לשלומה מאז נודעה מחלתה הקשה.

הידיעה על המחלה הקשה שפקדה אותה היכתה בתדהמה את ימנה גידי ואוהד ואת כל בני המשפחה והמכרים.

יהי זכרה ברוך.

חזרה לראש הדף