לזכרםחברים יצחק קלסקין ז"ל


4.12.1947 - 20.8.2015


יצחק נולד ב-4.12.1947 בעיר קורדובה בארגנטינה לפליסה ומרכוס קלסקין.

הוא היה הצעיר מבין אחיו: טלילה ז"ל, מאיר ז"ל ומרי (שתיבדל לחיים ארוכים)

בבי"ס היסודי הוא למד בכתה בה למדו 45 נוצרים ו-3 יהודים, כאשר יצחק היה אחד מהם.

בסוף כל שנה היה נבחר התלמיד המצטיין והחבר הכי טוב. יצחק נבחר ל"חבר הכי טוב" וזו התעודה שהייתה הכי חשובה לו.

בתיכון למד יצחק במרכז קורדובה במסגרת לימודי ערב, וביום עבד במפעל לייצור רהיטי מתכת ועץ של אביו.

מגיל 13 הלך יצחק לתנועת הנוער "למרחב", שם קיבל חינוך ציוני שגרם לו, מאוחר יותר, לעלות לישראל.

בגיל 18 התחיל יצחק ללמוד ארכיטקטורה. בשנה זו נפטר אביו, מרכוס, והוא נאלץ להפסיק את לימודיו ולנהל את מפעל ייצור הרהיטים של אביו.

לאחר 6 שנים בהם ניהל את המפעל וטיפל באימו, החליט יצחק לעלות לישראל, לקיבוץ ניר יצחק בו התגוררו שלושת אחיו: מאיר, טלילה ומרי עם משפחותיהם.

וכך בתחילת 1973 עלו יצחק ואימו, פליסה, ארצה והגיעו לניר יצחק.יצחק למד באולפן בקיבוץ רוחמה, וכעבור חצי שנה חזר לניר יצחק

והתחיל לעבוד בשלחין. לצבא התגייס עם גרעין הראל ושרת בחיל השריון כנהג טנק.

בשלהי 1975 הכיר יצחק את זיוה וב-12.7.1976 הם נישאו בקיבוץ.

כשהוקם פולישק, היה יצחק מראשוני עובדיו. באותה תקופה היה אקסטרודר אחד,

שתי מכונות סריגה ומכונת חיתוך ואריזה אחת. העובדים שלטו בכל המכונות ועבדו שלוש משמרות סביב השעון.

גם כשיצחק חזר עם משפחתו לקיבוץ, לאחר 6 שנות חיים מחוץ לקיבוץ, הוא השתלב בעבודה בפולישק.

יצחק אהב מאוד סוסים. עוד מילדותו למד לרכב על סוסים, ובכל פעם שהמשפחה היתה מגיעה לבית בכפר, היה יצחק הילד רץ לשדה לחפש את סוסתו, פאלומה.

גם בקיבוץ טיפח יצחק את אורות הסוסים בעבר, שהיתה ממוקמת בפאתי הרפת והלולים. וגידל דורות של צעירים שאהבו לרכב על סוסים.

במשך השנים יצחק הלך והתמקצע בתחום החשמל. הוא למד חשמלאי מעשי, הנדסאי חשמל וסיים בלימודי חשמלאי בודק - מקצוע נדיר באזורינו.

הוא תרם רבות בתחום זה לקיבוץ ולחברים הן במעבר להפרטת החשמל, והן בכל הקשור לתשתית ניהול החשמל על ידי הקיבוץ באופן עצמאי.

בשנים האחרונות הלכה בריאותו של יצחק והתרופפה, מחלת הלב והסוכרת החלישו אותו מאוד ובשנה האחרונה סבל מאי ספיקת כליות.

אמנם היתה ליצחק תקווה כי בעיות רפואיות אלו תיפתרנה והוא יוכל להמשיך ליהנות מהמשפחה שהקים ומהחיים בכלל,

אך גופו לא עמד בעומס ולאחר צינתור שנערך לו לפני שבוע, מצבו הלך והחמיר עד שנפרד מאיתנו ללא עת.

יצחק הותיר אחריו את זיוה אשתו, שלושת ילדיו: מעיין, תומר ואלעד וארבעה נכדים מקסימים: נדב, ענבר, יאיר ואביתר.

יהי זכרו ברוך.

חזרה לראש הדף