לזכרםחברים חמי כלב ז"ל


12.10.1930 - 20.5.2015

חמי נולד ב-12 באוקטובר 1930 בעיר פלובדיב שבדרום בולגריה, ילד שלישי להוריו אליעזר כלב

ופורטונה לבית אדרוקה מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעיר ואח צעיר לניסים ואיבט.

בשנים אלו, היהודים בבולגריה עדיין נהנו מחופש מלא וחמי התחנך בגן ובבית-ספר יהודים.

בשנת 1940 פלש הצבא הגרמני לבולגריה אך למזלה של הקהילה, בהתערבות מלך בולגריה,

ראש הכנסיה והעם הבולגרי נמנעה שליחת היהודים למחנות ההשמדה.

בספטמבר 1944 שיחרר הצבא הסובייטי את בולגריה משלטון הנאצים והביא איתו את רעיון הקומוניזם.

תהפוכות היסטוריות אלה השפיעו עמוקות על הנער הצעיר והסקרן שעד יומו האחרון הכיר תודה לעם

הבולגרי והאמין בעקרונות השוויון והשיתוף.

לאחר סיום המלחמה, מצטרף חמי לתנועת "השומר הצעיר" ובשנת 1944 בהיותו בן 14 כותב ביומנו:

"לפני הצהריים התעסקתי קצת בגינה, האדמה לחה מהגשמים שירדו לא מזמן – חשבתי...

האם אוכל פעם לעבד את האדמה בפלסטינה"...

הזרע הציוני נזרע ונבט, ובפברואר 1948 כאשר הוא רק בן 18, ובניגוד לדעת הוריו,

מחליט חמי לעזוב את בולגריה, נפרד ממשפחתו ויוצא בראש קבוצה של 400 חניכים לגבול יוגוסלביה

בדרכם לארץ ישראל.

שם, בנמל דייגים קטן לחופו של הים האדריאטי עלו על אוניית עץ רעועה, "בונים ולוחמים"

ובמשך 23 ימים היטלטלו בים כשהם מתחבאים בבטן האוניה בשעות האור מחשש שיתגלו.

כשהתקרבו לחופי ישראל התגלו ע"י מטוסי סיור בריטיים, וספינות הצי הוזנקו לקראתם.

המעפילים הצעירים קיבלו אותם בדגלי ישראל, שירת התקווה ובשלטים מונפים: "אנחנו שטים לארץ ישראל!",

במהלך המאבק עם החיילים הבריטים אבד תרמילו של חמי והוא נותר כשרק בגדיו לגופו

וכך הוגלה ונכלא במחנה המעצר בקפריסין. באפריל 1948, מספר ימים לפני הקמת המדינה,

שוחררו חמי וחניכיו מהמעצר והגיעו לארץ ישראל.

עם הגיעם לארץ, נשלח חמי להכשרה בקיבוץ משמר העמק ומצטרף לגרעין 'אל על' ואיתו מגיע לקיבוץ

"ארץ ישראלי ט"ו" לימים.. קיבוץ ניר יצחק, שאך זה הוקם. והילד שחלם לעבד את האדמה,

הגיע למקום בו יוכל להגשים את חלומו.

השנים הראשונות היו קשות. נסיונות פיגוע, מחסור במים ושטחי חקלאות לא פוריים היוו אתגר לחלוצים הצעירים.

חמושים בכמה רובים, כלים פשוטים והרבה אידיאולוגיה החלו לבנות ולפתח את חלקת המדבר שלהם.

לפעמים גם צרפו גמל טועה למאמץ ותמונתו של חמי החורש את אדמת המדבר בעזרת ספינת המדבר

מסמלת לרבים את התקופה והאיש עד היום.

במהלך תקופה זו פגש חמי את אביבה עורי, חברה בגרעין המייסדים ובין השניים פרחה האהבה.

הם נישאו בשנת 1952 והביאו לעולם שלושה בנים, דרור, שי ועומר. קשר האהבה בין העולה הצעיר

לצברית התל-אביבית נמשך עד למותה הפתאומי בשנת 1976.

בשנת 1978 הכיר את חוה ויחד בנו בית חם לבנים, לכלות לנכדים ולנינים שהגיעו בהמשך.

חוה היקרה עמדה לצידו של חמי גם בשנים בהן בריאותו התרופפה ותמיד היתה שם בשבילו בתמיכה ובאהבה. 

יהי זכרו ברוך.

קטע ההספד נכתב ע"י בניו של חמי.

חזרה לראש הדף